תפתחי בלוג!

זה מה שאינספור חברות אמרו לי, לאורך תקופה ארוכה. 

"אבל אין לי מה לכתוב, והאינטרנט מוצף בבלוגים!"

"על איפור, על לייף-סטייל, על מה שבא לך". 

אבל לא הסכמתי. היו לי הרבה סיבות, ותירוצים למכביר: הזמן לא מתאים, אני עסוקה בלימודים, אני עסוקה בעבודה, אין לי מה להגיד, אין לי כוח.

עד לאחרונה.

ההורים שלי החליטו להביא כלב חדש הביתה. ולמרות שאני כבר לא גרה איתם די הרבה זמן, ההתרגשות היתה בעיצומה. ידעתי שזאת ההזדמנות שלי להכתיב בדיוק איזה כלב יתאים לנו למשפחה, וידעתי גם איזה גזע אני רוצה. 

כבר שנים ארוכות אני חולמת על גזע אחד ספציפי, ולמען האמת אני לא זוכרת אפילו איך נחשפתי אליו, אבל זה קרה, ומאז אני מפנטזת עליו ארוכות. ערגתי לשיבה-אינו במשך הרבה מאוד זמן, אבל ידעתי שזה לא יקרה בקרוב, אם בכלל. 

קודם כל, כבר יש לי כלבה מדהימה ויפהפייה. דבר שני, הגזע נדיר באופן חסר תקדים בישראל. אם אני לא טועה (וכמובן שאין נתונים שאפשר לשלוף בשום מקום), יש פחות מ-20 פריטים בכל המדינה, מה שיוצר מצב שאין גורים, ואין המלטות. נקודה שלישית שעבדה לרעתי היא העובדה שאני גרה בדירת שותפים - אמנם היא נפלאים ואוהבים את הכלבה שלי - אבל להביא גור חדש הביתה, לא היה ריאלי. ונקודה אחרונה, וחשובה במיוחד - הגזע יקר מאוד, ואני סטודנטית תפרנית.

אז אהבתי מרחוק, וחיכיתי במחשכים לרגע המתאים! לא נעים לומר, אבל פריצה לבית השכנים של הוריי עבדה בהחלט לטובתי. ההורים הפנימו שלחיות בבית גדול בא עם חסרונות מרובים, אחד מהם הוא פרצות ובעיות אבטחה. גם אחותי בת התשע הרגישה מאוד מעורערת מאז התקרית, וסירבה לישון לבד בחדר.

כל הסיבות הובילו את ההורים שלי להחלטה – הגיע הזמן להביא כלב הביתה, ולו רק שאחותי תרגיש בטוחה שוב ויהיה לה עם מי להתכרבל.  

ההורים הסכימו לכלב – לכלב שאני רציתי – והדלקתי אותם קשות על הגזע, רק מה, מאיפה נשיג אחד כזה, לא הייתה המלטה בישראל כבר שנתיים. הודיתי במפלתי, וידעתי שכנראה ניקח לברדור (כלב נפלא, כן? אבל קצת גנרי לטעמי). אבל....

כנראה שמישהו אוהב אותי שם למעלה, וכל הכוכבים והפלנטות הסתדרו בשורה, והמלאכים שרו והסמל האסטרולוגי שלי זרח או משהו, ונכנסתי לי ליד-2, הפלא ופלא! המלטה של שיבה-אינו! לא האמנתי לטוב מזלי, חיכיתי מ-2011-2012 שיהיה איזה רחש או לחשוש על המלטה, והנה פה, זהב טהור – הגזע האהוב עלי פשוט קורץ לי. מיהרתי להתקשר, לוודא שהגורים כולם לא נחטפו וארגנתי פגישה ביננו לבין האדון החביב שמכר את הגורים.

מפה לשם... יש למשפחה גור שיבה-אינו.

אבל מה עושים עכשיו?! המידע על הכלבים האלו באינטרנט יחסית מועט, שכן הגזע היה בסכנת הכחדה ממשית לפני פחות ממאה, ושוקם רק בעשורים האחרונים, לאחר מלחמת העולם השנייה. אז מה הפלא שהמידע עליו מוגבל מאוד, ובישראל בכלל לא יודעים להגיד עליו כלום (המאלפת לא מכירה, הוטרינר בכלל לא שמע על כזה, רק בהתאחדות הישראלית לכלבנות יש מידע מוגבל מאוד).

וזאת הסיבה שהובילה אותי לפתוח בלוג.

הרגשתי שיש חוסר מהותי בפלטפורמה בעברית המספקת מידע מדויק ככל האפשר (מניסיון אישי!), רלוונטי וממשי לגבי הגזע הזה. 

אני לא מתיימרת להיות מאלפת, וטרינרית, מומחית כלבים משום סוג או קטגוריה. רק משוגעת על כלבים, בדגש על שיבה. אז אולי יש שם מישהו שרוצה קצת מידע, או תמונות חמודות להפליא או סתם לתמוך בנו בתקופה הזאת שאנחנו מסתגלים ומגלים כמה זה קשה לגדל גור, ובפרט גור שיבה. 

אני משערת שהנושא המרכזי של הבלוג הוא גידול שיבה (ופומרנית מהממת!), חינוכו וכל המסביב. באופן כללי אני מגלה כל יום דברים חדשים על הגזע, ובכלל על התנהלות כלבים, כי כבר די הרבה זמן לא גידלתי גור.

אז תכירו - קורוגיטסונה הוא השיבה-אינו שלנו, ובקיצור - קורו. המסורות אומרות כי לשיבה אינו נותנים שם יפני, שמתחיל באות הראשונה של שם האב - קאי. קורוגיטסונה ביפנית "שועל שחור", וקורו בקיצור זה "שחור". 

קורו שלנו נולד ב-14.09.2014, והחודש יהיה בן 3 חודשים (12 שבועות). כבר עכשיו אנחנו רואים קווי אופי יחודיים מאוד לגזע, שבהחלט לא נתקלנו בהם עם כלבים אחרים. כמו שאמרתי, אינני מתיימרת להיות מבינה גדולה בכלבים, אבל משחר ילדותי במשפחתי היה כלב, ואני מכירה מאפיינים כללים של כלבים וצורת התנהגות, ונראה שהכושי הקטן בכלל לא תואם שום מאפיין כלבי כזה או אחר.

אם תרצו לדעת למה בעצם אני משתגעת על הגזע, מה המאפיינים שלו ולמה הוא כה מיוחד ושונה מכל גזע אחר, תוכלו לקרוא בפוסט הבא ^.^