יום שלישי, 18 באוקטובר 2016

מה חשוב לדעת כאשר מביאים גור הביתה

לאחרונה, מבול של אנשים יוצרים עמי קשר לקראת הבאה של גור שיבה חדש הביתה. לרוב, האנשים האלו מייבאים את הגורים משלל ארצות מגוונות, ולכן אינם בטוחים כיצד הם צריכים להתנהל לקראת הבאת הגור הביתה.


מספר הערות חשובות לגבי נושא זה - מגדל אחראי יספק לכם ציוד בסיסי לתחילת חייו של הגור שלכם אצלכם בבית, ואם אינו מספק ציוד בסיסי, מגדל טוב לפחות יספק את המידע הנכון והרלוונטי על מנת שתהיו מוכנים כמה שאפשר לקבל הגור בביתכם. במידה ואינכם מקבלים את כל המידע - צריכות לעלות נורות אזהרה לגבי המגדל והגידול, ושווה לבחון מחדש רכישה של הגורים (עיינו במדריך שלי לבחירת מגדל ראוי ואחראי!). במידה והרכישה כבר נסגרה ואין לכם אפשרות להתחרט (שוב, נורת אזהרה), אתם מוזמנים לפנות אלי באופן פרטי ואשמח לעזור בכל שאוכל.

כך או אחרת, אני רואה מגמה של אנשים רבים שנמצאים לבד במערכה, בעיקר מכיוון שהם קונים גורים מיובאים, ואינם מקבלים את כל המידע הרלוונטי על מנת להיות מוכנים לקבל הגור בביתם. ולכן, אני כותבת מעין מדריך עם כל הדברים הבסיסיים שצריכים לדעת וכיצד כדאי להתכונן להבאת הגור הביתה.

----------------------------------------

מזל טוב! אתם מצפים לגור חדש ובן משפחה חדש בביתכם! ללא ספק, ההתרגשות בשיאה, הילדים קופצים ונלהבים, ואתם קצת אבודים - מה צריך להכין לקראת הגור? זה כלב - אז אוכל ומים ומיטה לא? אז לא רק. ישנם מספר כללים חשובים שצריך להיות מודעים אליהם כשמכניסים כלב הביתה.

1. הבאת כלב היא לא מצב זמני. אתם אחראים על יצור חי שתלוי בכם באופן מוחלט לאורך כל חייו, וסביר שלא ישרוד בעצמו. לכן, קחו את הזמן והחליטו בלב שלם שאתם מבינים את האחריות המוטלת עליכם, ושאתם מבינים שזהו בן משפחה לכל דבר ועניין וכך גם צריך להתנהל איתו. הוא יכול לחלות, הוא יכול להתנהג לא טוב, הוא יכול ללכלך, הוא דורש תשומת לב, זמן ומשאבים (כלכליים ונפשיים), ולכן חשוב מאוד שתבינו את כל הדברים האלו לפני שאתם מביאים כלב הביתה (על אחת כמה וכמה גור צעיר שדורש עוד יותר תשומת לב). 

2. העובדה שהבאתם כלב הביתה, ועוד כלב גזעי - זאת הוצאה ניכרת. אבל ההוצאות המשמעותיות לא נגמרו עם קניית הכלב - אלא זוהי רק ההתחלה. על מנת לטפל בכלב בצורה הולמת, עליכם להיות מוכנים לשלל הוצאות כלכליות - מזון, חטיפים, צעצועים, היגיינה וטיפוח, הוצאות בריאותיות שוטפות וגם אילוף במידת הצורך. 

3. אתם אחראים על חיי הכלב! מעתה והלאה, כל יציאה מהבית, כל חופשה, כל טיול צריכים להיות מחושבים בדקדוק כדי להתאים ללו"ז החיים שלכם עם הכלב שלכם, ואתם צריכים להבין שמתפקידכם להתאים את החיים שלכם לחיים עם כלב, ולא הוא צריך להתאים את חייו אליכם. סגנון החיים שלכם אומנם יקבע את קצב ההתנהלות שלכם עם כלביכם, אולם עליכם לזכור שיש צורך בהתאמות והתפשרויות כשחיים עם בעל חיים. 



לאחר ההקדמה הזו, מה צריך בעצם להיות בבית כאשר אתם מביאים גור הביתה?


* כלוב גורים/הטסה/גדר גורים. זהו הדבר הכי חשוב שתרכשו, ולכן אתם חייבים להיות מודעים לחשיבות של כלוב הגורים. אנשים רבים נרתעים מלקנות כלוב מכיוון שהם חושבים שהכלב רואה בכלוב עונש והם לא מוכנים שהכלב שלהם יהיה "כלוא". זוהי ראיה שגויה מבסיסה כאשר מביאים גור הביתה. כלב זקוק לגבולות וחוקים, מסגרת יציבה וגם מקום משל עצמו. לאורך חייו של הכלב, הכלוב ישמש אותו כמקום מפלט בטוח שבו הוא יכול להרגיש בנוח והיה "המאורה" שלו. בנוסף לכך, הכלוב יהיה אמצעי עזר לחינוך הגור לצרכים, חינוך הגור לקבלת אורחים בבית, ותיקון בעיות התנהגותיות כאלו ואחרות. 

רבים חושבים שנחמד אם כלבם ישן איתם במיטה, או ברחבי הבית, אבל לחינוך נכון לכלוב יש משמעויות רבות. הכלב ירגיש בנוח בכלוב שלו אם תיקחו אותו למקומות זרים, כאשר אתם מנקים את הבית, כאשר באים אורחים וכאשר הוא נותר לבדו בבית. אינני יכולה להדגיש מספיק את חשיבות החינוך לכלוב. אציין ואומר, שגם אבא שלי התנגד נחרצות לגידול הכלב עם כלוב, והסתפקנו בגדר גורים, ורק לקראת גיל שנה וחצי התרצה לאחר פגישה עם מאלף. כיום הכלב שלנו הולך מרצונות החופשי "למקום" שלו, לכלוב שלו - ישן שם, מרגיש שם בנוח והוא כלב בריא ושמח. 

בנוסף אציין שהאקיטה של בן זוגי אשר חי איתנו בדירה, לא חונך כראוי לכלוב גורים, מכיוון שנתנו לבן זוגי מידע לא מלא ומדויק על חינוך לכלוב. בעקבות כך הכלב לא היה מסוגל להיות לבד בחדר סגור (וגם הרס רהיטים בגורות), או בדירה, וחלילה בכלוב. הוא סובל מחרדת נטישה שכעת קשה לתקן, ואנחנו נאלצים לשים לו קולר נגד נביחות כאשר אנחנו יוצאים מהבית מכיוון שהוא בוכה. אני מאמינה שאפשר היה להימנע מפיתוח התסמונת על ידי חינוך נכון של הכלב לכלוב. נכון לעכשיו, מכיוון שיש לנו 2 כלבים בבית, אז הוא מרגיש יותר טוב, אבל כל זה יכול היה להימנע על ידי חינוך נכון עם כלוב.

* צעצועים. כלב בריא הוא כלב שמשחק, מוציא אנרגיות ויצרים. חשוב מאוד כן לרכוש מספר משחקים כאשר מביאים את הכלב הביתה - חבלים, כדורים, צעצועי לעיסה למיניהם. אולם, חשוב להדגיש בחודשים הראשונים לחייהם, ועד לחילוף שיניי החלב בשיניים הרגילות, אסור בשום פנים ואופן לשחק עם הכלבים במשחקי משיכה. זהו משחק מאוד בסיסי, וכלביכם ירצה מאוד שתמשכו לו את החבל, אולם זה יכול להשפיע על התפתחות הלסת שלו, ולפגוע בשיניים. בנוסף, בגילאים האלו, הגור בוחן אתכם ואת הגבולות שאתם מציבים לו - משחקי משיכה הם משחקי שליטה. ולכן, עדיף להימנע מהם עד שהכלב בוגר יותר וכבר מחונך יותר. תוכלו לזרוק לו כדור, וללמד אותו להחזיר, או לקנות קונג ולמלא בממתקים, או צעצועי לעיסה כאלו ואחרים על מנת להימנע מנשיכות בשלב החלפת השיניים. ניתן עדיין לשחק איתו בחבל, אך פשוט להמנע ממשיכות.

* קולר ורצועה. נשמע אולי בסיסי, אבל חשוב מאוד להרגיל את הכלב להליכה נכונה לטיול. הכלב שלנו לא היה מורגל לרצועה בכלל, מכיוון שהוא ואחיו הגורים הסתובבו בגינה של המגדל באופן חופשי. כאשר ניסינו לראשונה לשים עליו קולר, היו צרחות. שלו, לא שלנו. אם הכלב מגיב בצורה רעה לקולר, כדאי להשאיר אותו כמה זמן על הצוואר על מנת שיתרגל אליו. ניתן לתרגל הורדה והסרה של הקולר עם חטיפים בפעמים הראשונות, על מנת שתהיה לגור אסוציאציה טובה לקולר. הכלב שלנו פחד גם מהרצועה, ולכן השארנו אותו עם הרצועה כשהיינו בבית על מנת שיתרגל אליה ולא יפחד ממנה. חשוב מאוד לעשות זאת רק בהשגחה! שחלילה לא תיתפס במשהו והכלב יחנק. אני ממליצה קודם כל להרגיל את הגור לטיול עם קולר, ובהמשך כאשר יהיה מחונך ויטייל יפה ללא משיכות, ניתן לעבור לרתמה אם רוצים. שימו לב שהקולר לא צמוד מדי לצוואר הגור, אך גם לא רופף מדי שלא יברח. 2 אצבעות רווח בין הקולר לצוואר יעזרו לכם להבין אם הקולר צמוד מדי או לא. 

* קערות אוכל ומים. גם זה נשמע בסיסי, אבל מן הסתם הכלב שלכם צריך כלים משלו. בכל חנות חיות כיום מוכרים שלל קערות נירוסטה שמתאימות גם למדיח. חשוב להחליף לכלב מים אחת ליום וגם לשטוף את הקערות. לגבי אוכל - שווה להתייעץ עם מאלף לגבי איך, מתי וכמה אוכל לתת. 

* מזון. זוהי החלטה אינדיבידואלית לחלוטין, וכל אחד יכול לבחור איזה מזון לתת לכלבו. באופן אישי אני לא מוכנה לתת לכלבים שלי מזון גנרי כמו פרו-פלאן, יוקנבה ועוד, ומשקיעה בקניית מזון פרימיום איכותי יותר. כאמור, זוהי בחירה אישית ותלויה גם במרכיב הכלכלי. מעבר לכך, קניית המזון גם תלויה בכלב. קורו היה בררן מאוד בזמן הגורות שלו, והחלפנו לו מספר מזונות על מנת למצוא את הנכון בשבילו ומה שטעים לו. 
ליסי הפומרניין שלי, אוכלת ממש הכל, אז היא לא בעייתית, ויוז'י האקיטה גם הוא אכל בררן מאוד ועד היום בגיל שנתיים אנחנו עדיין מחפשים את המזון האידאלי בשבילו. ממליצה מאוד להוועץ באתר www.dogfoodadvisor.com שמדרג מזונות על בסיס המרכיבים והאיכות שלהם. לא הכל ניתן למצוא בישראל, אבל בהחלט יש פה מגוון רחב ויפה. 
ישנם אנשים שבוחרים להאכיל את הכלבים שלהם באופן טבעי - בבשר וירקות. ניסיתי את שיטת ההאכלה הטבעית, ולי באופן אישי היא לא התאימה. היא דורשת התעסקות רבה, והיא לא עשתה טוב לכלבה שלי, אולם אני רואה כלבים אחרים שחיים על בסיס התזונה הטבעית כבר לאורך שנים, ואני מבינה ורואה את היתרונות שלה. שווה לקרוא על השיטה באינטרנט וגם להיוועץ בקבוצות הפייסבוק כגון crazy dog people. לגבי חינוך מזון - שווה להיוועץ במאלף שמבין ויודע, אבל באופן כללי ההמלצה היא לתת אוכל פעמיים ביום (בגורות), כל פעם לעשר דקות ואז להרים את המזון - במידה והכלב לא אכל - זוהי בעיה שלו, והוא יאכל בערב את מה שלא אכל בבוקר. עושים זאת בצורה הזו מכיוון שהאוכל גם הוא מזון לחינוך ואילוף נכון של הגורים למרות והיררכיה בבית. אתם שולטים במזון, והכלב צריך להבין זאת. 

*חטיפים. גם הכלב שלכם אוהב דברים טעימים! אפשר לתסף לכלב בחטיפים קנויים טעימים בשלל צורות, צבעים וטעמים, ואפשר להכין לבד. אני ממליצה לנסות ולהרגיל את הגור לאכול מגיל צעיר גזר, זה מאוד בריא לכלב, טבעי וגם עוזר לניקוי אבן השן. מעבר לכך, באופן אישי אני לא אוהבת לתת לכלב מזונות של בני אדם (כגון עוף,שומן, מאפים וכו') אלא רק מזון שנותנים לכלב שיתרום לו - ביצים, פירות וירקות למיניהם (שימו לב, לא הכל מותר לתת!) ועוד. גם זה בערבון מוגבל, לעולם לא לתת מזונות ליד שולחן האוכל שלכם ובטח לא בזמן הארוחה, על מנת למנוע מנהג של בקשה מהשולחן ובכי. 

* מסרקים ואביזרי טיפוח. אחת הטעויות המרכזיות שבעלי כלבים נופלים בהן הוא אי-הרגלה מגיל צעיר מאוד לטיפוח נכון. בין אם מדובר בסירוק, גזימת ציפורניים, מקלחת או צחצוח שיניים - אלו דברים שחשוב חשוב חשוב! להרגיל מגיל צעיר. במיוחד בכלבי שיבה, שנוטים לאובר-דרמטיות, בכי והיסטריה לכל דבר שאינם מכירים. 
סרקו את כלביכם בתדירות הכי גבוהה שניתן, צחצחו להם שיניים (ישנן משחות ייעודיות בחנויות חיות, אם הכלב מסרב לצחצח עם משחת שיניים רגילה), גזמו להם ציפורניים כמה שיותר (כמובן כשיש ציפורניים ובקשו מהוטרינר להראות לכם כיצד עושים זאת נכון!), וקלחו אותם (לפחות בהתחלה), בתדירות של אחת לשבועיים על מנת להרגיל אותם. הקילוח יכול להיות בסלון לכלבים או בבית, העיקר שיהיה באווירה נעימה ונחמדה, על מנת שהכלב יהנה ולא יפחד בעתיד מהמקלחות. 
חשוב מאוד גם לייבש את הכלב ובעיקר אם מקפידים ללכת לסלון כלבים, אז עם פן או בלואר (שמרעיש מאוד ומפחיד), כך שיתרגל גם לכלי הזה. אסור בשום פנים ואופן, לגלח או לספר שיבה אינו! הכלב זקוק לסירוק עמוק באופן קבוע, מכיוון שהוא משיר פרווה רבה, ולכן יקל עליכם מאוד להרגיל אותו לסירוק מהגורות. כמו כן, ספציפית לגזע השיבה יש להימנע ממסרקים שקורעים ופוגעים בפרווה כגון פרמינטור, מסרקי מגרפה למיניהם ושיניים. עדיף לרכוש מסרק שיניים איכותי ממתכת עם 2 צפיפויות שונות ומסרק סליקר איכותי, ואינכם זקוקים ליותר מזה. 

* מאלף. לפני צירוף של כלב הביתה, לטעמי חשוב מאוד להתייעץ עם מאלף טוב. עוד לפני שהחלטתם על גזע, זוהי המלצה חשובה. באותה מידה ניתן להתייעץ עם מגדל לגבי גזעי כלבים שיוכלו להתאים לסגנון החיים והבית שלכם.
מאלף טוב יוכל לתת לכם סקירה של אופי כלבי וידע לעזור לכם לבחור גזע מתאים לכם ולביתכם. מעבר לכך, לפני הבאת הכלב הביתה רצוי להתייעץ עם מאלף על מנת שיוכל להכין אתכם ואת הילדים למצב החיים החדש. הוא ידע להגיד לכם כיצד להתנהג בימים הראשונים, מה לעשות ולא לעשות, כיצד להכין את השטח ויתן תמיכה ומענה לכל שאלה שעולה לכם בימים הללו. אילוף לא חייב להיות לפקודות, אלא גם לצרכים והתנהגויות, והמאלף ידע לתת לכם מענה ולהכווין אתכם להתנהגות נכונה ורצויה של הגור שלכם. לא תמיד יש צורך באילוף מלא, אבל הוועצות במאלף שמכיר את הגזע יכול לתרום פלאים לרווחת החיים שלכם ושל כלבכם. דאגו תמיד לקבל המלצות רבות ככל הניתן על המאלף ובחרו אותו בדקדוק. במידה וההתנהגות שלו לא מוצאת חן בעינכם ואינה מתאימה לכם, החליפו מאלף!






זכרו! זהו בן משפחה חדש, ועליכם להיות נכונים ומוכנים להשקיע בו את המאמץ שדרוש על מנת שיגדל בריא, שמח ובבטחון. אין פה מקום לעיגול פינות או קיצורים. רכשו או אמצו כלב, רק כאשר אתם בטוחים במאת האחוזים שאתם מסוגלים לספק לו את הבית הנצחי שלו ברווחה, כבוד ונוחות. 

במידה ועולות שאלות, הנכם מוזמנים ליצור עמי קשר במייל, או בפייסבוק, ואשמח לעזור ולענות על כל שאלה. 


אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר – חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר אינטרנט זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי.

כל שימוש בתכני האתר ללא אישור מפורש בכתב מאלינה קושניר, אסור בהחלט.


אין תגובות: