עונשם של הכלבים הגזעיים - האמנם?

את הפוסט הזה כתבתי כתגובה ל"מאמר" שפורסם באתר מכון דווידסון, הזרוע החינוכית של מכון וויצמן.
----------------------------

לישראלים יש בעיה.

בעיה חמורה מאוד ואין לה פתרון ממשי, חוץ אולי מקצת ענווה – עם ישראל חושב שהוא המציא את הגלגל.

זה בא לידי ביטוי כמעט בכל תחום בחיים שלנו – בתחומים רבים, הישראלים באמת המציאו את הגלגל וזו גאווה אמיתית.

בתחומים אחרים ורבים – הישראלים בורים מוחלטים. מה חמור יותר מבורות? בורות מתובלת באגו. בורות שלא מוכנה ללמוד מניסיון של אחרים.

וזו הגישה הישראלית לכלבנות גזעית ומתועדת.

וכתוצר ישיר מהגישה הזו, ובאופן מאוד לא מקרי, הדיון הקולני במרבית האוכלוסייה הישראלית נגוע בשנאה יוקדת לכלבים גזעיים והמגדלים שלהם. בין אם מדובר בסוגיית "מעמדות" או סוגיה דורית, פוליטית או כל דבר אחר (כנראה שליהודים קשה לשמוע את המינוח 'גזע' בכל הקשר) השיח התפרש בצורה נרחבה ומשמעותית יותר מאשר רק נגיעה בגידול הכלבים הגזעיים והמגדלים עצמם.

הכלבנות היא עתיקה וותיקה. יותר מבוגרת מישראל, מסורת ארוכת שנים ברחבי העולם. אבל בישראל – כמו בישראל, מתעלמים  ממסורת של מאות בשנים ברחבי העולם כולו, וממציאים גלגל עקום.

כיום, יש מעל ל-400 גזעי כלבים מוכרים ברחבי העולם. רבים מהם בעלי שורשים היסטוריים של מאות בשנים, לעיתים אלפי שנים (אני עצמי מגדלת 2 גזעים כאלו). היכן שאנשים חיים, כלבים כמעט תמיד השתתפו ולקחו חלק פעילו בחייהם, וזוהי אחת הסיבות המרכזיות שכלבים שגשגו לאורך אלפי שנים – לצידו של האדם.

מה שרבים אולי לא יודעים זה שבגזעים רבים מאוד של כלבים, ישנם פריטים ספורים מאוד ואוכלוסיות גזעים מצומצמות, ברמה כזו שאם היו כל חיה אחרת – זה היה זן מוגן ובסכנת הכחדה. אולי קשה להאמין, אבל גזעי כלבים רבים יכולים להכחד. בקריאה היסטורית, תגלו שישנם גזעים שכבר נכחדו, ואינם קיימים.

בשנים שבהם אני מגדלת את הכלבים שלי, ראיתי וחוויתי לא מעט בורות, ואפילו אגרסיביות קשה שהופנתה כלפי, רק בגלל שבחרתי לקנות את הכלבים שלי, והם גזעיים ובעלי תעודה.

במדינת היהודים, מדברים הרבה על דברים שאין בהם הבנה בסיסית או רצון ללמוד ולהפנים. לאחרונה (וגם לא כל כך לאחרונה) נתקלתי בלא מעט כתבים שגויים ורחוקים מאוד מהמציאות לגבי מצב הכלבנות הגזעית ומצב הכלבים בישראל בכלל.

הכתבות והמידע המוטעה לגבי בריאות הכלבים הגזעיים, הומניות ואתיות הגידול והמכירה עצמה -  ממשיכות להיות מצוטטות בקבוצות כלבים, פורומים ורשתות חברתיות כאמת נכונה ומוחלטת.

לצערי הרב - הן רחוקות ביותר מהאמת!

במרבית מהמקרים, לכותבים הפייטנים אין שום הכשרה כלבנית או הבנה בסיסית במשמעות והחשיבות של גידול מתועד. במרבית המקרים, לא יזיק לכותבי הפוסטים, "המאמרים" והמניפסטים הנרגשים  לגשת וללמוד פיזיולוגיה וגנטיקה כלבנית במדרשה לכלבנות אותה מפעילה ההתאחדות הישראלית לכלבנות - הגוף הכלבני היחיד המקצועי בארץ אשר נמצא תחת מטריית ההתאחדות העולמית לכלבנות -FCI. ומוסמך לתת תעודות לכלבים בישראל.

לו האנשים הללו המטיחים רפש בכלבנות המתועדת יום וליל היו טורחים ולומדים את הנושאים לעומק, לפני שכתבו פוסטים ומאמרים ארסיים, גזעניים, שגויים ומפלגים, שמבוססים על ססמאות שקריות שנזרקות מפי העמותות כבר עשרות שנים, היו מגלים שבמדינה ישראל (ובעולם בכלל) ישנן מגבלות על הרבעה וזיווג כלבים גזעיים.

במדינת ישראל, יגלו כל אוהבים הכלבים הנלהבים (אך הבורים לצערי), נדרשת בדיקת DNA לכלב גזעי ומתועד, במידה ובעליו מעוניינים לזווגו. כמו כן, נדרשות במקרים רבים בדיקות היפ-דיספלזיה, בדיקות עיניים, פטלה, בדיקות נשימתיות ועוד ועוד - הכל בהתאם לגזע הכלב.

במדינת ישראל יגלה הקהל, אולי לתדהמתו הרבה, אסור לזווג כלבים חולים, כלבים שהם בני משפחה קרובה או רחוקה (אחים ואחיות, אבות ובנות וכו'), אסור לזווג נקבה מעל גיל מסוים או מתחת לגיל מסוים.

אסור לזווג יותר מX פעמים נקבה. אסור לזווג X פעמים ברצף. האם אתם מודעים לחוקים הללו שנאכפים על ידי ההתאחדות כלפי כל בעלי כלב גזעי הרוצה לזווג את כלבו?

האם אתם יודעים שהכלב נדרש לציון גבוה (בתערוכה או במבחן התאמה לגידול) כדי להוכיח שהוא ראוי להיות מזווג? לו הייתם חוקרים, הייתם מגלים שנערכת ביקורת שגר לאחר המלטה, כדי לוודא שהגורים והאם מוחזקים בתנאים הולמים.

אולי רצוי שכל מתנגדי הגידול המתועד ידברו ויוועדו עם מגדלים, גנטיקאים וכלבנים מקצועיים במדינת ישראל ובעולם כדי שיתרשמו מהאמת היחידה שקיימת שם בחוץ - גזעים חשובים, וכלבנות גזעית היא הפתרון ולא הבעיה (בכל העולם יודעים זאת).

בעידן הפייק ניוז והפייק ריאלטי, אולי רצוי שאנשים והקהל הרחב יקבלו פחות מידע לא מאומת, לא מדויק ולא נכון כלל מהעמותות שכנראה להם הם תורמים. ראוי לפתוח את הראש במקצת, וללמוד מהי האמת ומה קורה בשטח בפועל.

אם הקהל הרחב היה טורח להתעניין וללמוד, היה מגלה שיש פה אוכלוסייה כלבנית מקצועית ואחראית, אשר עובדת עם הכלבים שלה ברמת הספורט הכלבני, החשיפה, סוציאליזציה והחיברות, עם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים וגם בהסברה כלבנית.

עם ישראל היה מגלה אוכלוסיה מקצועית ובקיאה, שטורחת לטוס גם מעבר לים כדי להשביח את המבחר הגנטי בישראל (וגם בעולם), ומשקיעה הון תועפות (לעיתים ללא תמורה, כן כלבנות זה לא עסק ובטח לא מכניס, לכולם יש עבודה נורמלית, אף אחד אינו רוטשילד) כדי להביא כלבים בריאים, תואמי גזע ומאוזנים למדינה מכל רחבי העולם.

ראוי להעמיק את הידע ולקרוא ולהחכים על משמעות החלוקה לגזעי כלבים, מה טיבם, מה מטרתם ולשם מה פותחו.

לא אכחיש שישנם גזעים שהיום אינם מייצגים נכונה את הגזע, ולאורך העשור האחרון (ואף לפני כן) נעשים מאמצים אמיתיים של כל קהילות הכלבנות בעולם על מנת לתקן ולשפר מה שקולקל בעבר.

גם היום ישנם אנשים שהכלבנות אינה בליבם וחושבים שרחם הכלבה הוא למטרת כסף וסחר. אלו אינם מגדלים. הם אינם מייצגים את הכלבנות הגזעית והכלבים האומללים שיוצאים תחת ידם - הם הכי רחוק מגזעיים ומתועדים.

ההפרדה בין הסיטואציות חשובה. השיח התקין והנכון חשוב!

בעולם יודעים - הכלבנות היא הפתרון.

לכן נאסרה באנגליה מכירת חיות בחנויות. לא נאסר על המגדלים המקצועיים למכור את הכלבים שלהם - להפך! ההמלצה היא לפנות לבית גידול מקצועי ומתועד בלבד!

אותו המצב קיים היום בארה"ב. האיסור הוא על מכירת חיות בחנויות, ובטח ובטח שלא ממגדלים מקצועיים הרשומים בהתאחדויות הכלבניות השונות!

בקנדה גם לאימוץ כלב (בתשלום של לעיתים מאות ואלפי דולרים), אתם תידרשו להוכיח שאתם יכולים לדאוג לכלב עד לסוף ימיו ולרווחת החיים שלו (ברמה שאם יש לך דירה, יכול להיות ולא יתנו לכם לאמץ). בשוודיה ומדינות סקנדינביה השונות אין כלבים וחתולים משוטטים - כולם הורדמו. כולם קונים בעלי חיים בריאים ומתועדים ממגדלים מקצועיים. ישנה רק הכלבנות גזעית. וכך גם בלא מעט מדינות אירופה המערביות. תחקרו, תלמדו ותראו מה הולך בעולם.

אני קוראת לכם לפנות למשרד החקלאות על מנת לקבל מספרים אמיתיים של הכלבים המומתים בישראל (זה לא 100 אלף) על מנת שתגלו את האמת.

הנכם מוזמנים לפנות להתאחדות הישראלית לכלבנות על מנת להבין מה הם המספרים האמיתיים של הכלבים הגזעיים הנולדים פה בארץ (2000 כלבים בשנה, אם לא פחות).

הכלבים הללו לא באים על חשבון המעורבים הננטשים. אבל איך מתרבים הכלבים המעורבים? את השאלה הזו צריך לשאול את העמותות.

אולי הגיע הזמן שתשאלו את עצמכם - למי יש אינטרס לשמר את הקונספציה השקרית של 100 אלף כלבים מומתים כל שנה? את מי זה מעניין? מי מרוויח מכך? בטח לא הכלבנות הגזעית!

מי מקבל כסף מהממשלה, מתורמים, ומפריטה נלוזה על רגשות הציבור.

היכן הכספים הללו ומי מגלגל אותם? היכן המיליונים הללו? ומדוע הם לא מושקעים חזרה בעמותות, במזון לכלבים האלו? בתשלומי וטרינרים, בטיפולים מצילי חיים, בתנאים הולמים בכלביות? בהדרכת אימוץ נכונה ומשמעותית עם מאלף,  מדוע המספרים לא מצטמצמים?

כיצד נוצרים 100 אלף כלבים להמתה מדי שנה?! מהיכן הם מגיעים?

אני מצרפת לכם קישור למאמר בבלוג שלי אשר כתבתי על משמעות הגזעים ומדוע הם חשובים.

http://theshibascream.blogspot.com/2015/06/blog-post.html

מידע נוסף ניתן להשיג גם בפניה אישית אלי, גם בפניה להתאחדות הישראלית לכלבנות, ובטח ובטח בפניה למשרד החקלאות.  אשמח להפנות כל אדם שמתעניין לגנטיקאים וכלבנים וותיקים שישמחו לתת מידע אמיתי על הנושא.

אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר – חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל באתר אינטרנט זה, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי.

כל שימוש בתכני האתר ללא אישור מפורש בכתב מאלינה קושניר, אסור בהחלט.